פורסם בתאריך 6 באפריל 2011 ע"י admin

השינוי כמנוף להתקדמות

ארבעים שנה הסתובבו בני ישראל במדבר בצאתם ממצרים עד שזכו להיכנס לארץ ישראל. הסיפור המקראי הוא תמצית השינוי שעובר עם שלם, באופן אישי ובאופן קולקטיבי, כהכנה להגשמת ייעודו. מתוך הסיפור המקראי אנו למדים אילו קשיים, התנגדות וסרבנות חוו בני ישראל עד שעברו את תהליך השינוי בשלמותו. מסעם של בני ישראל היה כור היתוך בתוכו נצר, הותכו, פורקו והורכבו מחדש, והוא מלמד אותנו גם היום על הקושי לעבור תהליכי שינוי שמאלצים אותנו כבני אדם בודדים וכקבוצה חברתית לזוז מהמקום בו אנו נמצאים למקום חדש, טוב יותר. במאמר זה ברצונו לבדוק את מהות השינוי והסיבות לקושי הגדול שהוא מציב בפני האדם.

בני אדם הם יצורים שוחרי יציבות, וכל שינוי מאיים לחבל ביציבות לה הם זקוקים. מחד, יציבות מאפשרת לנו לחוש ביטחון במקום בו אנו נמצאים, להכיר את הסובב אותנו, להתמצא, להיכנס לשגרה שמאפשרת לנו לנוע ללא חרדות ופחדים. אולם בטווח הארוך יש ביציבות קיבעון, תקיעות, שיעמום ודריכה על המקום. חיינו מורכבים משינוי ויציבות, התקדמות ועצירה, והאחד אינו יכול ללא השני. אולם בעוד יציבות מעוררת בנו שקט נפשי, השינוי מעורר בנו חרדה ואימה מהלא נודע. בשל הקושילהתנהל בתנאים של חוסר וודאות, אנו מבקשים עוגנים, חיזוקים וכלים שימקמו אותנו בתוך היציבות.

באופן פרדוקסלי השינוי ממנו אנו כה חוששים מתרחש ללא הרף ממש מתחת לאפנו ובתוך גופנו, מבלי לבקש את רשותנו. השינוי מובנה בתוך החיים ממש כמו האוויר שאנו נושמים והמים שאנו שותים. מההיבט הפיזי גופנו משתנה ללא הרף, ביום ובלילה. כל תאי הגוף מתחלפים מדי שבועות אחדים, אנחנו גדלים, מתבגרים ואחר כך קמלים, כמו כל יצור חי בטבע.

אז מדוע כל כך קשה להשתנות?

להשתנות פירושו להמיר הרגלים ישנים בחדשים, והרגלים קשה לשנות. גם כאשר מציאות החיים שלנו אינה עונה על הדרישה הפנימית, אנו אומרים לעצמנו: "נו טוב, לפחות את המצב הזה אני מכיר. אני יודע כיצד להתנהל אתו, כיצד ללכת בין הטיפות. הכאב הזה מוכר לי ואני יודע כיצד להשתיק אותו, אבל אם אעשה שינוי, כיצד אוכל להיות בטוח שאדע כיצד לנהוג?"

בוודאי שמעתם לא פעם על מקרה של התעללות בתוך המשפחה, ומצאתם את עצמכם מהרהרים: מדוע היא מוכנה לספוג את כל העלבונות האלה? אני במקומה כבר הייתי מזמן קמה והולכת. האמנם? קל לנו לראות את התועלת שבשינוי כשאנו מתבוננים באנשים אחרים, אולם כשמדובר בעצמנו לפתע כל התירוצים מרימים ראש, ואנו דוחים את השינוי, דוחים את הקץ. עד מתי? עד שאין עוד ברירה. עד שגבנו ניצב אל הקיר והחיים מצווים עלינו לעשות שינוי בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים.

גורם מעכב נוסף הוא מרכיב הגמישות באישיותנו. כאשר רוח עזה נושבת העץ הקשיח והנוקשה נוטה להישבר, אך העץ הגמיש נוטה להתכופף, להניחלרוח לחלוף מעליו, ולהתיישר. כך גם אנחנו. נוקשות נפשית ורגשית מבטיחה, לצערנו, קושי בהסתגלות לשינוים ונטיה לשבירה, בעוד גמישות נפשית ורגשית מבטיחה יכולת הסתגלות מהירה לכל שינוי שאין לנו שליטה עליו.

סוגי שינוי

שינוי מסמן גם התנתקות מן העבר. הרגלים שאבד עליהם הכלח צריכים להתפנות לטובת הרגלים חדשים. לא אחת הקושי להתנתק מזכרונות העבר, מכבלי העבר, מכאבי העבר עומד בדרכנו לשחרור והתחלה חדשה. קיימים סוגים רבים של שינויים, על חלקם אנו שולטים ועל אחרים כלל לא, אך כולם גורמים לאי-שקט וחוסר מנוחה, ממש כמו בני ישראל שנאלצו להסתובב במדבר ארבעיםשנה עד שהיו מוכנים לקבל על עצמם את השינוי הגדול.

שינויים חיצוניים

שינויים שמתרחשים מחוצה לנו ואשר בדרך כלל אין לנו שליטה עליהם, אך הם משפיעים על מהלך חיינו. למשל ממשלה שמתחלפת ומשנה את מדיניותה הכלכלית, חברתית ופוליטית, מקום עבודה שיזם שינוי ארגוני כזה או אחר שמשפיע על העובדים, שינוי עולמי, שינויים במזג האוויר וכדומה. כאשר מתרחש בחיינו שינוי חיצוני, לעתים הוא מלווה בחרדה ובניסיון להיצמד לקבוע ולידוע. תהליך ההסתגלות לשינוי חיצוני בדרך כלל קל ומהיר יותר מאשר זה שנדרש במקרה של שינויים פנימיים. מאחר מדובר בשינויים קולקטיביים, אנו אומרים לעצמנו: "צרת רבים חצי נחמה", ומסתגלים.

שינויים אישיים-פנימיים

במסגרת תהליכים של התפתחות אישית מתרחש שינוי בתפיסות, רגשות ועמדותיו של הפרט. תהליכים אלה נגרמים כתוצאה מהשתתפות בסדנאות מודעות, קריאת ספרים, טיפול פסיכולוגי וחשיפה ורעיונות ותפיסות חדשות. שינויים פנימיים הם בדרך כלל איטיים ומתרחשים במעמקי תת-המודע שלנו עד שהם פורצים החוצה ומקבלים אופי וקווי מיתאר ברורים. לעתים מדובר בתהליכים שמלווים בקונפליקטים פנימיים, במשא ומתן פנימי עם התפיסות הקיימות, ומהירות הטמעתם של השינויים כפופה לגמישותו הנפשית והרוחנית של הפרט.

שינויים אישיים-חיצוניים

גם שינויים אלה נגרמים כתוצאה מתהליכי החיים, אולם כאן מדובר בשינויים שאינם קשורים רק לנו, אלא בבני אדם נוספים, בני זוג, מקומות עבודה, לידה ועוד. דוגמאות לשינויים אלה הן נישואין, גירושין, הורות, סיום לימודים, מעבר לעבודה חדשה, פיטורין מעבודה קיימת וכדומה. השליטה על שינויים אלה היא חלקית, והיא משלבת גם תהליך של התפתחות פנימית, סערות רגשיות, לעתים טראומות, טלטלות ומצבי לחץ.

כל סוגי השינויים מובילים, בסופו של התהליך לשינוי אצל הפרט הנדרש להסתגל אליהם. בעקבות ההסתגלות מתחולל שינוי אצל הפרט בהתנהגותו, בתפיסותיו, ברגשותיו, בעמדותיו, בערכיו ובאמונותיו.

מוקדי השינוי

השינויים שאנו עוברים משפיעים על מספר מוקדים כדלקמן:

  • שינוי קוגנטיבי- תפיסות, אמונות, דעות, מחשבות, שיפוטיות.
  • שינוי אמוציונאלי- רגשות, תחושות, הערכות חיוביות ושליליות, מצבי רוח.
  • שינוי התנהגותי- ביטוי באמצעות הגוף-ידיים, רגליים, למידת מיומנויות, מתן הוראות, לימוד מהרצאה ללמידה פעילה.

ברוב המקרים מדובר בשילוב של כל המוקדים שמשתתפים בתהליך השינוי, וקשה לעתים להפריד בין סוג אחד למשנהו. ניתן לומר שהמערכת הרגשית היא שמניעה את תהליכי השינוי ומזינה את השינוי הקוגניטיבי, שמצדו מניע את השינוי ההתנהגותי. בהיותנו מכלול שמורכב מגוף, נפש ורוח, משפיע השינוי על כל מערכות הגוף, ומחייב איזון מחדש שלהן בהתאם לשינוי שהתחולל

 

פורסם בתוך מאמרים

תגובות נעולות.